החלום של סיגל
עגלת-הקפה
מאז ומתמיד סיגל הייתה אדם של אנשים, וראתה את הטוב שבכל אדם. המשפחה מספרת שעוד בילדותה, היה לה כישרון מיוחד להקשיב לאחר והיא תמיד התעניינה בשיחות של המבוגרים. כזו היא נשארה גם בבגרותה – תמיד מקשיבה, מכילה, מאלו שבאמת אכפת להם.
סיגל האמינה שבני הנוער הם העתיד של החברה הישראלית. היא האמינה שכל מה שנער או נערה צריכים - הוא הזדמנות אמיתית ואמונה שמישהו רואה אותם, וכך הם יממשו את עצמם ויגשימו דברים מדהימים. ״אין נער רע, יש נער שרע לו״ היא הייתה אומרת.

החלום של סיגל היה להקים עגלת קפה, שאותה יפעילו נערים בסיכון. מקום שייתן לבני הנוער יותר מאשר עבודה – מקום שישמש עבורם בית שני. היא חלמה שעגלת הקפה תעמוד לצד גינה חקלאית, בה הנערים יעסקו בגידול חומרי הגלם, ויחשפו לעולמות נוספים. כל נער שייכנס לשם ירגיש ביטחון ושייכות, ירכוש מיומנויות עבודה, ערכים של אחריות ומחויבות, ובעיקר – מקום שבו כל אחד מהנערים יוכל לגלות כמה כוח וטוב יש בו ולבנות את עתידו.
סיגל האמינה בלב שלם בחלומה, היא רצתה לאפשר לכל אחד מהנערים סביבה שבה יוכלו לגדול וללמוד, ולמצוא את הדרך שלהם. היא תמיד נהנתה מאוד בחברת בני-הנוער ומצאה עם כל אחד נושא לשיחה. היא ידעה איך לגשת ללב שלהם, לגרום להם להיפתח בפניה וליוותה אותם בתהליכים משמעותיים מאוד בחייהם.
כחלק מהרצון שלנו להנציח את סיגל ואת דרכה הטובה, את יום הולדתה ה-32 בחרנו לחגוג בפסטיבל בירה מיוחד לזכרה ולכבודה. לאירוע הגיעו למעלה מ 1,300 אנשים טובים והייתה אווירה מרגשת מאוד. בפסטיבל השקנו בירה מיוחדת עם תמצית פרחי סיגליות שיוצרה במיוחד לזכרה של סיגל.

