הולכים בדרכה

לינק להאזנה: https://youtu.be/xYeQUgt3AI0?feature=shared אמא את הכי, נכתב כמה ימים לאחר שסיגל (סיגי) לוי, שהתנדבה מטעם עמותת על"ם בזמן המסיבה, נרצחה בנובה, בשמחת תורה, שבת בבוקר. השיר מנסה לתאר את הפער הבלתי נתפש בין האין לזיכרון. בין החיים המלאים לחוסר ולכאב. מכבית עמית, משוררת, אמא וסבתא, מסתכלת מהצד על שתי הדמויות המתערבבות זו בזו – האמא והבת. האמא המתגעגעת, המסרבת להיפרד, הנזכרת בפשטות של היום יום, והבת שפשוט הייתה שם ואיננה. רעות יהודאי, אמא ובת בעצמה, נתנה לשיר את הנגיעה המלטפת שאפשרה לכולנו להתחבר לרגעים האוניברסליים, הקטנים, הפשוטים והלא מובנים מאליהם של חיבור ואהבה בין אמא לבת. אודי קראוס (עיבוד, הפקה מוסיקלית, תופים), אדם בן אמיתי (גיטרות ובס) וקובי פרחי (הקלטות ומיקס) תרמו את ליבם וכישוריהם והצליחו ליצור את המעטפת המוסיקלית שמלווה את התמונות, כמו היה זה פס קול של סרט ממציאות אחרת. הפרויקט מוקדש לזכרה של סיגל לוי ז"ל, ולכל האימהות והבנות באשר הן. השיר זמין בכל הפלטפורמות: --/https://distrokid.com/hyperfollow/10f... אמא את הכי הם באו להודיע, את אינך הם לא רואים את עינייך בין צנצנות התבלינים צוחקות אליי את מתבדחת איתי, מה נכין לצוהריים ? אני עונה לך משהו טיפשי את מחייכת אליי מי ירגיש אתך שלכת עם הסתיו המתקרב למי אמתין על המרפסת בכל שבת שנייה בשש הם לא שומעים כשהטלפון מודיע - זו את אומרת בחדוות נעורייך, מה שלומך אמא? אנחנו מפליגות כך וכך על דא ועל הא אם תבואי השבת ועל החתונה מי ירגיש אתך שלכת עם הסתיו המתקרב למי אמתין על המרפסת בכל שבת שנייה בשש הם לא רואים הם לא שומעים באו להודיע הודעה אבל היי, לפני רגע, עוד נתת לי יד חמה אמא את הכי, אני אוהבת אותך אמא את הכי, בכל העולם ואני עונה לך, אני אוהבת אותך אני עונה - אני אוהבת אותך ואין צל דק של ענן מפריד ביני ובינך קרדיטים: שירה: רעות יהודאי מילים: מכבית עמית וטל קנדל לחן: טל קנדל עיבוד והפקה מוסיקלית: אודי קראוס תופים וכלי הקשה: אודי קראוס גיטרות ובס: אדם בן אמיתי מאסטר הקלטה ומיקס: קובי פרחי עוזר הקלטה: יונתן ברק הוקלט ובושל באולפני מצלול עיצוב וציור עטיפה: רעות לביא הפקה: טל קנדל קליפ: רעיון: אורית קנדל בימוי, צילום ועריכה: טל קנדל ידיים: שחף אשכנזי, משפחת קנדל יעוץ אומנותי: רעות לביא, אמיר שמילוביץ', עומר קנדל, רעות יהודאי, אודי קראוס הפקה: טל קנדל *כל הזכויות שמורות לטל קנדל

Sigal volunteered with the Elem Foundation's "Good People" project, along with 8 other volunteers. 3 were murdered and 6 were rescued. She was a social worker who specialized in, and was so successful at, helping at-risk youth. On October 7th, when the rockets began falling, she went to help the Festival-goers to get up and run, until the Elem workers decided to escape themselves. Sigal was a french citizen. May her soul bound up in the bond of life.

מערך שיעור בנושא ״התנדבות ונתינה״ שמועבר בביה״ס היסודי בו סיגל למדה. השיעור מוקדש לזכרה, בו התלמידים זוכים להכיר את האדם שסיגל הייתה, על הסיפור שלה, על הערכים שהובילו אותה בחיים ואיך הם יכולים לאמץ אותם לחייהם. התלמידים דנים בנושאים: - מה היא נתינה? - דרכים בהם נתינה באה לידי ביטוי - מה היא התנדבות? סוגי התנדבות שקיימים - היכרות עם גופים התנדבותיים בישראל - עמותת עלם - חשיבה מצד התלמידים איך הם יכולים ליישם התנדבות ביום-יום תודה לביה״ס רימלט, על היוזמה המרגשת הזו. על כך שאתם דואגים שהתלמידים יכירו את הסיפור של סיגל ואת האדם המדהים שהיא הייתה, על כל הטוב שסיגל עשתה במהלך כל חייה לכל מי שסובב אותה, וכך התלמידים יוכלו לקחת השראה מסיגל. גם סיגל בדרכה האמינה מאוד בחינוך ילדים ונוער, כדרך לעיצוב החברה הישראלית עם ערכים של נתינה ועשיית טוב.

מסעדת ״מירארי״ בברלין, השיקה קוקטייל חדש על שם סיגל, כמובן שבמתכון ניתן למצוא תמצית של פרחי סיגליות, שהופכת את הקוקטייל לסגול ומיוחד! סיג, את קולטת שהגעת עד לברלין🍹בכמה לבבות נגעת. לנצח נרים לכבודך יפה שלנו!מכל מקום בעולם 💜 תודה לכל מי שמעורב ביוזמה זו.

מיצב פסיפס ענק, המשלב 1800 לבבות, אותן יצרו בהתנדבות עשרות נשים, מכל הקשת החברתית ברחבי הארץ. כל אחת בסגנונה האישי יצרה לב עליהם שמות הנרצחים, ולבבות פסיפס המסמלים את החטופים. כל הלבבות אוגדו ללב אחד גדול, כתמהיל של החברה הישראלית: בשכול ובשמחה. המיצב, נועד לכבד את זכרם של הנרצחים, ולהתפלל לשובם של החטופים. המיצב בוצע ע״י האמנית אורנה רג׳ינאנו ובשיתוף האמנית נירה פלד בתמיכת עיריית נתניה.

״ סיג היא האדם הכי חברותי ונעים שהיה בעולם הזה. מאז שהיא ילדה קטנה היא תמיד הייתה טובה בלהקשיב, היא הייתה מוקפת בחברות ואהובה בזכות זה שהיא תמיד תפסה את האדם שמולה כשווה לה. היא הצעירה מבין 4 ילדים של אני ומיקי. למיקי יש 10 אחים ולכן המשפחה מאוד מאוד גדולה. המשפחה תמיד הייתה מאוד קרובה וסיג תמיד הייתה מהאנשים במשפחה שמחברים את כולם. תמיד בקשר עם כל הדודות, עושה בייביסיטר לבני דודים ואחר כך כמובן שגם לאחיינים שלה (יש לה 5 אחיינים). סיג תמיד עבדה עם נוער, כבר בתיכון הייתה ממש פעילה במכבי צעיר והדריכה וגם אחרי הצבא שהתחילה להתנדב בעלם. אחר כך גם המשיכה ללימודי עבודה סוציאלית בבאר שבע כשתמיד המיקוד היה עבידה עם נוער בסיכון. היא הייתה כל כך טובה בזה כי היא תמיד דיברה איתם בגובה העיניים, היא הצליחה להתקרב לכל מי שהגיע אליה כי היא לא שפטה אותם והצליחה לתת להם תחושה של אחר משמעותי. אחרי התואר היא עבדה במרכז לנערות בסיכון ואז חזרה לעבוד בעלם. סיג אהבה לטייל בעולם, שום דבר לא הפחיד אותה, היא עשתה סקי וטרקים ואף פעם לא התלוננה על שום דבר. כשהיא הכירה את יוסי בן זוגה (הארוס שלה) מיד זה נהיה רציני, היא הייתה כל כך מאושרת שסוף סוף היא מצאה את מה שהיא חיכתה לו כל החיים והם היו אמורים להתחתן בינואר האחרון🥹 סיגל אימצה את ניקו, הכלב המושלם, שהיה כמו הילד שלה והיא הייתה מאוהבת בו. בסוכות סיג החליטה לנסוע להתנדב במסיבת הנובה במסגרת הניידת של עלם “אנשים טובים” שנותנים מענה חירום לאנשים במצוקה שצריכים אוזן קשבת ב7.10 היא הייתה עד הרגע האחרון בליווים עם מבלים מהמסיבה וכשהבינו שצריך להתקפל כבר היה מאוחר. סיג נרצחה ממש ביציאה מהניידת כשהמחבלים כבר היו באיזור ולצערי היא לא הצליחה לברוח. תודה ענבר שהכרת לי את סיג. הלוואי שהייתי יודעת להיות קצת יותר כמוה, הלוואי שכולנו היינו יכולים, ללכת עם הלב שלנו פתוח, אפילו רק קצת יותר, לזכרה. תודה על הזכות ליצור בובות עבור האחיינים של סיגל, ולשמוע את הסיפור הזה, ולהיות לרגע חלק ממנו. ״

״ בוקר טוב קהילת רימלט יקרה, הבוקר אנחנו מציינים אירוע שמעולם לא חשבתי שהמציאות תכתיב – זיכרון והנצחה של בוגרת ביה"ס סיגל לוי, שסיימה את לימודיה ברימלט בשנת 2004. בוקר טוב לאני ולמיקי הוריה של סיגל, למשפחה ולחברים שהגיעו הבוקר. מכבדות אותנו בנוכחותן נורית גבאי - מנהלת אגף חינוך בתי"ס יסודיים ומנהלת ביה"ס לפניי, ציפי ג'אן – מפקחת ביה"ס, גלעד עזר מאגף החינוך, ואיילה נדם – יו"ר הנהגת ההורים. אחריי נשמע דברים מרגשים מאוד על הערכים שסיגל הביאה לידי ביטוי בחייה ובעיסוקה-מאנני ומאורנה שהכינו את הטקס ומהמשפחה. ערכים אלה של נתינה וסובלנות נבעו מתוך אישיותה ומהחינוך שספגה מבית. תלמידים אהובים - חשוב לי ולצוות החינוכי שמהבוקר הזה ומהמשכו נלמד לזכור את הטוב שיש באנשים, שנכיר אנשים שמהווים מודל לחיקוי ונאמץ את הערכים שיוצרים אנשים תורמים, יעילים ומוערכים – כפי שסיגל היוותה בבגרותה. אני זוכר היטב את סיגל מתרוצצת ללא הפסקה בחוג הכדורסל שאימנתי כשהייתה בכיתה ג', את הרצון להשיג את הכדור בכל מחיר ואת החיוך המקסים כשזה הצליח. כך גם בביה"ס כתלמידה, אני זוכר ילדה חברותית ופעילה שמורגשת היטב ולא רק בזכות המבט בעיניים והחיוך המדבק. מיקי ואני יקרים – כהורה כמו רבים כאן, לא נוכל לנחם אתכם בכלום! הנחמה היחידה עבורי היא זיכרון הערכים במסגרת החינוכית בביה"ס, שיבואו לידי ביטוי בשיעורים סדורים לאורך שנים בגינת סיגל. הגינה תשמש סביבת למידה חוץ כיתתית אטרקטיבית ובכך בעצם תהווה הנצחה שעשויה להוות נחמה כלשהי וקרן אור מורגשת למה שסיגל ייצגה עבור מי שהכיר אותה. אני מאחל לכם מכל הלב את כל הטוב שניתן לאחל ומברך אתכם על היותכם חלק מקהילת רימלט. ״

״ סיגל לוי, בוגרת בית הספר, נקטפה באיבה בשבת השחורה , בשבעה באוקטובר. צמח הסיגלית ידוע ביופיו והוא משמש כצמח מרפא. פרח זה מוענק כשי בין בני אדם לאות אהבה והוקרה. סיגל, כפרח הסיגלית, היתה ענווה ויפה בחיצוניותה ובנפשה. ואנו כחברה, אכן, קיבלנו את סיגל במלוא תפארתה ותרומתה כשי למשך לא שנים. כאמור, צמח הסיגלית שימש כמרפא וסיגל נטלה חלק ניכר בעבודתה כעובדת סוציאלית בעמותת “עלם” - עמותה לנוער בסיכון. סיגל, היוותה משענת לאחרים ודאגה למחסורם. היא נגעה בלבבות של מי שנקרה בדרכה. נועם הליכותיה וקסמה שבה את כולם.  גינת סיגל, תשמש את תלמידי בית ספר רימלט כסביבה ללמידה חוץ כיתתית. התלמידים יוכלו ללמוד בסביבה זו שיעורים במקצועות שונים: יוכלו לחקור, להנות מהטבע הקורץ, ליצור, לשחק, לצחוק, לעזור, ללמוד וגם לזכור. לזכור את מה שסיגל התבלטה בו במיוחד: לזכור את חדוות החיים, לזכור את ערך הנתינה לזכור את החשיבות בהתנדבות למען האחר. כל אלה, אנו מאמינים בבית ספר, יעזרו להם בסלילת דרכם כבוגרים משמעותיים. סיגל- נזכור אותך תמיד.״ 💜

וידאו ״גינת סיגל״

סיג, היום חזרנו לילדות. בכל פינה בבית הספר עולה זיכרון יחד, כמה היית צוחקת עכשיו. מהיום המון ילדים יכירו אותך ואת הטוב שעשית בעולם, ומספיק שאחד יקח משהו ממך לחיים - אז בטח היית אומרת ״עשיתי את שלי״. בית הספר היסודי שבו למדנו, הקים גינה מדהימה ומיוחדת לכבודך. פינת טבע קסומה עם צמחי תבלין, פרחים סגולים, פינות למידה להעברת תכנים מלאים בערכים שמאפיינים אותך - חברות אמת, נתינה עצומה והתנדבות. הטקס היה עוצמתי ומרגש, כמובן שאת היית נבוכה מכל המאורע לכבודך - רק מוכיח עד כמה את משמעותית ושנגעת בכל-כך הרבה אנשים 💜 תודה על אין-סוף זכרונות ילדות שצברנו ביחד מאז ועד היום. אנחנו אוהבות אותך. עמית, ענבל ומורן. ביה״ס רימלט - תודה לכם מכל הלב.

בפסטיבל הבירה שהתקיים לזכר סיגל, ביום הולדתה ה-32 16/2/24 , הושקה בירה בשם ״Sig״ - בירה מיוחדת שיוצרה במיוחד מפרחי סיגליות, לזכר סיגל. ההכנסות ממכירת הבירה נתרמו למטה משפחות החטופים - מחווה מרגשת במיוחד כי היא כל-כך מאפיינת את סיגל - בטוב ליבה הענק, בנתינה ובתרומה לאחר בכל הזדמנות שניתן.

ביהס ״ אלדד״ קיים יריד קהילתי ״גבורה ישראלית״ לזכרה של סיגל ובוגרי ביה״ס שנפלו ונרצחו במלחמה

המכתש הגדול, חאן השיירות וחוד עקב

בית חב״ד נתניה יצרו נרות שבת לעילוי נשמתן של סיגל וניב ז״ל אשר נרצחו ב- 7/10

המועצה הישראלית להתנדבות מציעה מסלולי התנדבות שונים כדי להמשיך את דרכה הטובה של סיגל. בלינק הבא: https://ivolunteer.org.il/volunteer

המשפחה והחברים ביום קטיף שמוקדש לסיגלי. היינו אמורות לטוס כל החברות למסיבת הרווקות של סיגי. בימים אלו החלטנו להנציח אותה בדרכים שונות שמאפיינות אותה - עשיית טוב ללא תמורה, נתינה והתנדבות ולכן החלטנו לקיים יום קטיף לזכרה.

צוות מתנדבים, עובדי עלם לשעבר, שעבדו והתנדבו יחד עם סיגל החליטו להמשיך בעשיית הטוב שמאפיין אותה והקימו את פרוייקט ״החברים של סיגל״: אנחנו צוות מתנדבים (עובדי עלם לשעבר), בעקבות פניות של בני נוער וצעירים בתקופה הקשה הזאת לקחנו על עצמנו לצאת לפעילות בערב עם בני הנוער והצעירים, לתת להם מענה לכל נושא, להקשיב, לחבק ולתמוך. היוזמה באה גם בעקבות הירצחה של סיגל ז״ל, המנהלת האהובה שלנו בעלם, במסיבה ברעים, שהלכה להתנדב, לעזור ולעשות טוב לאנשים. אנו נמשיך את דרכה וננציח את זכרה. אנחנו - ״החברים של סיגל״, נגיע להיות עם בני הנוער ולעבור את התקופה הזאת איתם יחד.

צוות מתנדבים, עובדי עלם לשעבר, שעבדו והתנדבו יחד עם סיגל הקימו את פרוייקט ״החברים של סיגל״: לקראת החורף הכנו מרק חם ברחובות רמלה, ולבשנו חולצות חדשות ומחממות. פגשנו את הנערים שהולכים ומתרבים לעוד ערב מהנה וחורפי אבל חם ונעים🙏🏻 הכיתוב על החולצה הוא כדי להנציח את זכרה של סיגל לוי שהתנדבה עם נוער והייתה המנהלת של עלם באיזור רמלה-לוד ונרצחה במסיבה ברעים. אנחנו ״החברים של סיגל״ נמשיך לצאת לרחובות ולהמשיך את עבודתה לפגוש נערים שיחממו את ליבנו ונשתדל לחמם את ליבם במרק טעים ובאווירה טובה💜

בית הספר ״אלדד״ בנתניה, בו למדה סיגל, הקים פינת הנצחה לזכר בוגריו שנרצחו ב 7/10.