השבוע הסתיימו אירועי המכביה, שם הקדישו מחוות לבוגרי תנועת הנוער ״מכבי צעיר״ שנרצחו במלחמה, בדרך שסיפרה על כל אחד מהם. לכבוד סיגל הוקם מתחם מיוחד שליווה את כל ימי המכביה! מקום להכיר אנשים חדשים, מוזיקה, אווירה טובה וחיוכים - בדיוק הדברים שסיג אהבה. סיגל לוי הייתה חניכה ומדריכה במכבי צעיר נתניה ונהנתה שם מכל רגע! גם בהמשך היא הקדישה את עצמה לעבודה עם בני נוער מתוך אמונה ואהבה ענקית לעשייה איתם. הצוות במתחם לבש חולצות עם הכיתוב Good People - מחווה להתנדבות שבה סיג לקחה חלק בפרוייקט “אנשים טוב ים” של עלם. כל מי שהגיע למתחם זכה לשמוע על סיג, לספוג את הערכים והשמחה שאפיינו אותה ולהנות מרגעים של כיף ומשמעות✨🩵💜 ‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪@maccabiah‬‪@mtz_artzi‬

זכרון בסלון לנובה 30.10.25 יש ימים שטופי שמש שמתקדרים באחת, יש ימי סגריר אפורים שקרן שמש אחת מצליחה לבקוע ולהאיר את העולם ויש גלי עומק שקטים באוקיינוס ,שמתערבלים ברגע לסערה קוצפת ושוצפת ויש יום אחד , שעם זריחת החמה התהפך העולם. צבע אדום מלמעלה, יריות מכל עבר וחבורה של מתנדבים, אנשים טובים בחולצות הכחולות, לא עוזבת. הם זוכרים את הויכוח מי יישב ליד הנהג , הם זוכרים את החלוקה בין הניידות של ׳עלם ׳, למסיבה ברעים . הם זוכרים הכל . גם איך שסיגל היתה הראשונה לפתוח את דלת המכונית, לפשוט את האפוד, לרדת כדי לסייע למישהו והכדור שפילח את ליבה הגדול והשאיר אדמה חרבה אחריו. הם זוכרים הכל. בשקט, בעיניים כבויות , כאילו מתנצלים על עצם היותם בחיים, הם מספרים על סיגל שהפכה ברגע, מהרוח החיה של חבורת המתנדבים הזאת, לגופה שנאלצו להשאיר מאחור. את המשפחה והחברים של סיגל לוי אירחנו בסלון שהיה כחלק מפרויקט ההנצחה לנרצחי הנובה, שמארגן מועדון רוטרי קיסריה, זו השנה השניה . אני , אמא של סיגל שמעולם לא נחשפה לתקשורת או לזרים שמחבקים אותה ,מובילה באומץ דרך אחרת לאבל. ״את הרוח של סיגל הם לא ינצחו״ , היא אומרת וגם כשתרמה את שמלת הכלה של סיגל, היא עמדה, אשה קטנה עם כח ענק וחיבקה את הכלה לה היא תרמה את השימלה. ועכשיו בעגלת הקפה ״סיג - קפה ומשמעות ״ היא מובילה את המשפחה יחד עם החברים, אל דרך האור. נעשה ונמשיך להגשים את החלומות, כי ״חלומות נועדו להגשמה״. כתבה לה אחת מהנערות ברמת הדסה לנוער בסיכון, שמתפעלים בעצמם את עגלה הקפה . החברות שלה מהבית עדיין בחולצות ׳אשה טובה, ׳את לא כמו כולם את מיוחדת׳ מזילות דמעה ״ היא היתה הרוח, היא היתה הדבק, והיא גם עכשיו שומרת עלינו יחד״, הם אמרו לאחר שאלף חמש מאות אנשים באו למסיבת יום ההולדת של סיג, והשיקו ביום חורף הכי גשום בשנה , בירה עם פרחי סיגליות. ״כך היא היתה בחייה וכך נזכור אותה. ״. תודה למשפחה ולחברים תודה לאביגייל שנושאת את הפרויקט על הכתפיים והלב, תודה לדורית על סיכום הערב המרגש ודודו על התיעוד ותודה לכל מי שהשתתף בפרויקט החשוב הזה , להנציח בדרך אחרת. ותודה על הזכות לקחת בו חלק .

״מסע לזכר בוגרי התנועה, שנרצחו ונפלו בשבעה באוקטובר. במסע אנו מבטיחים להיות חלק פעיל בשכבה הבוגרת של התנועה, להיות ראויים להם ולבנות יחד חברה טובה וחזקה יותר״. מכבי צעיר - חלק בלתי נפרד מחייה של סיגי. סיג הייתה חניכה בתנועה והתקדמה להיות מדריכה ורכזת. תודה לכם ‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪‪@mtz_artzi‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ שאתם מנציחים, מחזקים והופכים את החברה שלנו לטובה יותר - בדיוק הסיבה שסיג כל כך נהנתה לתת מעצמה במשך השנים ולהיות חלק מכם 💜⁩⁩⁩⁩⁩⁩⁩⁩⁩⁩⁩ חברים וחברות שהיו עם סיג במכבי, מזמינים אתכם לשלוח לנו תמונות שלכם יחד 🫶🏻⁩⁩⁩⁩

השבוע היה ״יום המעשים הטובים״ @karinisku21 @krembowings.lod קארינה, מדריכה מדהימה ב"כנפיים של קרמבו" בסניף לוד, הקדישה אותו לזכרה של סיגי. היא הכירה את סיג מהתקופה שהייתה מגיעה לשכונת גני אביב בכל יום חמישי, ורצתה לעשות משהו מיוחד לכבודה. ביום שמוקדש כולו לטוב, היה לה חשוב שסיגי תהיה חלק ממנו ושכולם יכירו כמה היא מיוחדת. כשהחניכים הגיעו היא סיפרה להם על סיג, על הדרך שלה ועל הטוב שעשתה סביבה תמיד. היא שיתפה אותנו בתחושות מאותו יום וסיפרה שהיה להם יום מאוד מרגש ומשמעותי עם חיבור ענק לסיג. קארינה תודה לך על היוזמה המרגשת והשיתוף, על הלב שהכנסת בכל פרט ביום הזה כדי שהכי ישקף את סיג ויפיץ את הטוב שלה לעוד המון אנשים. ״סיגל הייתה מגיעה כל שבוע למגרש בגני אביב, ומביאה איתה ציוד לפינת קפה. בזכותה היו מתקבצים, יושבים, מדברים ומשחקים ביחד״ סיטואציה שהיא כל כולה סיג. הלב היפה באדם.

סיגי שלי, לפני כמה שבועות ניהלתי סמינר של נערים.ות מדהימים ואיכותיים ואחד מהערבים היה מוקדש רק לך ולטוב שעשית בעולם הזה. תודה על הזכות לספר עלייך, על הזכות להמשיך להפיץ את האור המיוחד שלך שימשיך לגעת באנשים ולהפוך אותם לאנשים טובים יותר. מבטיחה להמשיך לספר עלייך לכל נער ונערה שאפגוש כדי שבכל אחד יהיה ניצוץ שלך. מתגעגעת כלכך! תיהיו טובים, תיהיו סיגל 💜

בטקס פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר עינת וגר אטיאס - מהמחלקה לעבודה סוציאלית, העבירה הרצאה מרגשת לזכרה של סיגל – שלמדה שם לימודי עבודה סוציאלית. בהרצאה, ד"ר וגר שיתפה סיפורים אישיים ומקצועיים מחייה של סיגל, דיברה על כך שסיג הייתה אדם יוצא דופן באמונה והנחישות שלה לגעת בלבם של בני נוער במצבי סיכון כדי לתת להם הזדמנות אמיתית. לפניכם ההרצאה המלאה כפי שהוקראה בטקס.

אתמול בערב נפגשנו ב"עדה'ס", בר קהילתי בגבעת עדה, כדי לספר על סיג האהובה שלנו. תודה על ההזדמנות להנציח את סיג ולהעביר לכם מהטוב שבה 💜 בולי, דיברת כל כך יפה ומרגש אתמול. הצלחת להעביר לכולם את החברות החזקה והמיוחדת שלכן, את הנוכחות של סיג ואת הגדולה שלה כאדם. כמה שהיא הייתה אהובה על כולם, עשתה רק טוב סביבה, עסקה בנתינה, השפיעה על חייהם של המון אנשים ובני נוער. את חברה אמיתית ומדהימה, זכיתן אחת בשנייה. תודה לכל מי שהגיע ולאנשים המדהימים מ"עדה'ס בר" על שהקדשתם את הערב הזה לסיג!🫶🏻 על היוזמה והתמיכה בהנצחתה - דרך מכירת הבירות והכנת עמדה לזכרה שממוקמת באופן קבוע על הבר. כל מי שמגיע לומד להכיר קצת מסיג, ולטעום גם מהבירה וגם מהטוב שהביאה לעולם. 💜🍻

קורס מדריכים ״מסע הבטחה״ לזכר סיגל והבוגרים הנוספים שנפלו במלחמה

בטקס חלוקת תעודות בביה״ס היסודי רימלט, בו סיגי למדה, הפיצו עיתון בית-ספרי לסיכום השנה. בעיתון סיפרו והזכירו בכתבה את היוזמה שעשו לזכרה של סיג - גינה שנמצאת בחצר ביה״ס, שמספרת את סיפורה של סיגל ומהווה פינת טבע ויצירה לילדים. ביה״ס רימלט - תודה שאתם מנציחים את סיג הטובה והיפה שלנו בדרך הראויה לה. סיג, אם כל ילד יקח ממך אפילו ערך אחד, העולם הזה בטוח יהיה טוב יותר🌹

אמא את הכי, נכתב כמה ימים לאחר שסיגל (סיגי) לוי, שהתנדבה מטעם עמותת על"ם בזמן המסיבה, נרצחה בנובה, בשמחת תורה, שבת בבוקר. השיר מנסה לתאר את הפער הבלתי נתפש בין האין לזיכרון. בין החיים המלאים לחוסר ולכאב. מכבית עמית, משוררת, אמא וסבתא, מסתכלת מהצד על שתי הדמויות המתערבבות זו בזו – האמא והבת. האמא המתגעגעת, המסרבת להיפרד, הנזכרת בפשטות של היום יום, והבת שפשוט הייתה שם ואיננה. רעות יהודאי, אמא ובת בעצמה, נתנה לשיר את הנגיעה המלטפת שאפשרה לכולנו להתחבר לרגעים האוניברסליים, הקטנים, הפשוטים והלא מובנים מאליהם של חיבור ואהבה בין אמא לבת. אודי קראוס (עיבוד, הפקה מוסיקלית, תופים), אדם בן אמיתי (גיטרות ובס) וקובי פרחי (הקלטות ומיקס) תרמו את ליבם וכישוריהם והצליחו ליצור את המעטפת המוסיקלית שמלווה את התמונות, כמו היה זה פס קול של סרט ממציאות אחרת. הפרויקט מוקדש לזכרה של סיגל לוי ז"ל, ולכל האימהות והבנות באשר הן. ----------- אמא את הכי הם באו להודיע, את אינך הם לא רואים את עינייך בין צנצנות התבלינים צוחקות אליי את מתבדחת איתי, מה נכין לצוהריים ? אני עונה לך משהו טיפשי את מחייכת אליי מי ירגיש אתך שלכת עם הסתיו המתקרב למי אמתין על המרפסת בכל שבת שנייה בשש הם לא שומעים כשהטלפון מודיע - זו את אומרת בחדוות נעורייך, מה שלומך אמא? אנחנו מפליגות כך וכך על דא ועל הא אם תבואי השבת ועל החתונה מי ירגיש אתך שלכת עם הסתיו המתקרב למי אמתין על המרפסת בכל שבת שנייה בשש הם לא רואים הם לא שומעים באו להודיע הודעה אבל היי, לפני רגע, עוד נתת לי יד חמה אמא את הכי, אני אוהבת אותך אמא את הכי, בכל העולם ואני עונה לך, אני אוהבת אותך אני עונה - אני אוהבת אותך ואין צל דק של ענן מפריד ביני ובינך קרדיטים: שירה: רעות יהודאי מילים: מכבית עמית וטל קנדל לחן: טל קנדל עיבוד והפקה מוסיקלית: אודי קראוס תופים וכלי הקשה: אודי קראוס גיטרות ובס: אדם בן אמיתי מאסטר הקלטה ומיקס: קובי פרחי עוזר הקלטה: יונתן ברק הוקלט ובושל באולפני מצלול עיצוב וציור עטיפה: רעות לביא הפקה: טל קנדל קליפ: רעיון: אורית קנדל בימוי, צילום ועריכה: טל קנדל ידיים: שחף אשכנזי, משפחת קנדל יעוץ אומנותי: רעות לביא, אמיר שמילוביץ', עומר קנדל, רעות יהודאי, אודי קראוס הפקה: טל קנדל *כל הזכויות שמורות לטל קנדל

מסעדת ״מירארי״ בברלין, השיקה קוקטייל חדש על שם סיגל, כמובן שבמתכון ניתן למצוא תמצית של פרחי סיגליות, שהופכת את הקוקטייל לסגול ומיוחד! סיג, את קולטת שהגעת עד לברלין🍹בכמה לבבות נגעת. לנצח נרים לכבודך יפה שלנו!מכל מקום בעולם 💜 תודה לכל מי שמעורב ביוזמה זו.

״ בוקר טוב קהילת רימלט יקרה, הבוקר אנחנו מציינים אירוע שמעולם לא חשבתי שהמציאות תכתיב – זיכרון והנצחה של בוגרת ביה"ס סיגל לוי, שסיימה את לימודיה ברימלט בשנת 2004. בוקר טוב לאני ולמיקי הוריה של סיגל, למשפחה ולחברים שהגיעו הבוקר. מכבדות אותנו בנוכחותן נורית גבאי - מנהלת אגף חינוך בתי"ס יסודיים ומנהלת ביה"ס לפניי, ציפי ג'אן – מפקחת ביה"ס, גלעד עזר מאגף החינוך, ואיילה נדם – יו"ר הנהגת ההורים. אחריי נשמע דברים מרגשים מאוד על הערכים שסיגל הביאה לידי ביטוי בחייה ובעיסוקה-מאנני ומאורנה שהכינו את הטקס ומהמשפחה. ערכים אלה של נתינה וסובלנות נבעו מתוך אישיותה ומהחינוך שספגה מבית. תלמידים אהובים - חשוב לי ולצוות החינוכי שמהבוקר הזה ומהמשכו נלמד לזכור את הטוב שיש באנשים, שנכיר אנשים שמהווים מודל לחיקוי ונאמץ את הערכים שיוצרים אנשים תורמים, יעילים ומוערכים – כפי שסיגל היוותה בבגרותה. אני זוכר היטב את סיגל מתרוצצת ללא הפסקה בחוג הכדורסל שאימנתי כשהייתה בכיתה ג', את הרצון להשיג את הכדור בכל מחיר ואת החיוך המקסים כשזה הצליח. כך גם בביה"ס כתלמידה, אני זוכר ילדה חברותית ופעילה שמורגשת היטב ולא רק בזכות המבט בעיניים והחיוך המדבק. מיקי ואני יקרים – כהורה כמו רבים כאן, לא נוכל לנחם אתכם בכלום! הנחמה היחידה עבורי היא זיכרון הערכים במסגרת החינוכית בביה"ס, שיבואו לידי ביטוי בשיעורים סדורים לאורך שנים בגינת סיגל. הגינה תשמש סביבת למידה חוץ כיתתית אטרקטיבית ובכך בעצם תהווה הנצחה שעשויה להוות נחמה כלשהי וקרן אור מורגשת למה שסיגל ייצגה עבור מי שהכיר אותה. אני מאחל לכם מכל הלב את כל הטוב שניתן לאחל ומברך אתכם על היותכם חלק מקהילת רימלט. ״

סיג, היום חזרנו לילדות. בכל פינה בבית הספר עולה זיכרון יחד, כמה היית צוחקת עכשיו. מהיום המון ילדים יכירו אותך ואת הטוב שעשית בעולם, ומספיק שאחד יקח משהו ממך לחיים - אז בטח היית אומרת ״עשיתי את שלי״. בית הספר היסודי שבו למדנו, הקים גינה מדהימה ומיוחדת לכבודך. פינת טבע קסומה עם צמחי תבלין, פרחים סגולים, פינות למידה להעברת תכנים מלאים בערכים שמאפיינים אותך - חברות אמת, נתינה עצומה והתנדבות. הטקס היה עוצמתי ומרגש, כמובן שאת היית נבוכה מכל המאורע לכבודך - רק מוכיח עד כמה את משמעותית ושנגעת בכל-כך הרבה אנשים 💜 תודה על אין-סוף זכרונות ילדות שצברנו ביחד מאז ועד היום. אנחנו אוהבות אותך. עמית, ענבל ומורן. ביה״ס רימלט - תודה לכם מכל הלב.

המכתש הגדול, חאן השיירות וחוד עקב

המשפחה והחברים ביום קטיף שמוקדש לסיגלי. היינו אמורות לטוס כל החברות למסיבת הרווקות של סיגי. בימים אלו החלטנו להנציח אותה בדרכים שונות שמאפיינות אותה - עשיית טוב ללא תמורה, נתינה והתנדבות ולכן החלטנו לקיים יום קטיף לזכרה.

בית הספר ״אלדד״ בנתניה, בו למדה סיגל, הקים פינת הנצחה לזכר בוגריו שנרצחו ב 7/10.

⁨״היי. שמי ג׳יימי ואני כותבת לכם מניו ג׳רזי. אני עובדת סוציאלית, וחזרתי לא מזמן מישראל עם קבוצת מתנדבים. בשבוע שעבר ביקרנו באתר פסטיבל הנובה. הזמן שלנו שם היה קצר, אבל איכשהו הגעתי לאנדרטה של סיגל. כשגיליתי שהיא הייתה עובדת סוציאלית שהתנדבה באותו יום, זה ממש נגע בי. בתור מישהי שעוסקת בעבודה דומה, להבחין דווקא בשלט שלה מבין כל השלטים הרגיש לי כל כך משמעותי, כמו סימן. באותו רגע הכול הפך להיות הרבה יותר אמיתי ואישי בשבילי. רציתי שתדעו שאקח איתי את סיגל ואספר את הסיפור שלה כשאדבר על המסע שלי, כדי שהזיכרון והמורשת שלה ימשיכו לחיות. יהי זכרה ברוך. 💙 Hi. My name is Jamie and I’m writing from New Jersey. I’m a social worker, and I just returned from Israel with a volunteer group. Last week we went to the Nova Festival site. Our time there was limited but somehow I came across Sigal’s memorial. Learning that she was a social worker volunteering that day touched me deeply. As someone who does similar work, seeing her sign out of all of them felt especially meaningful and as if it were a sign. In that moment everything became more real and personal to me. I want you to know that I will carry Si gal with me and share her story when I speak about my trip, so her memory and legacy continue to live on. May her memory always be a blessing. 💙״⁩

הערב חג סוכות 2025, נפגשנו כל המשפחה המורחבת , יוסי ומשפחתו, החברים של סיגל, החברים של האחים שלה בבית עלמין בנתניה לטקס צנוע ועצוב. ואחרי הטקס המשכנו לחורשת הסרג'נטים לכיבוד קל, וכמו שיודעים כל כך טוב לעשות, לסיפורים, חיוכים ואפילו צחוקים.

🌿 *רמת הדסה זה בית. ובית – זה לכל החיים.* 🌿 הבוקר התקיימה זו השנה השלישית *תחרות הדרסאז'* המיוחדת שלנו לזכרו של *שמעון עלוש ז"ל*, חניך בולט באקדמיה לרכיבה על סוסים בכפר. שמעון, *שחייו נגדעו בטרם עת ביד בן עוולה*, היה נער שכולו שמחה, רגישות ואהבה – לאנשים, לסוסים ולעולם. 🏇 את האירוע ליוו ברגש רב חבריו הבוגרים של שמעון, משפחתו המורחבת, ומשפחתו המצומצמת – שכבר מזמן הפכה לחלק מהלב של רמת הדסה. בסיום הטקס, התכנסנו יחד ב\\"סיג – קפה ומשמעות"\\, עגלת הקפה של הכפר, שהוקמה לזכרה של *סיגל (סיג) לוי ז"ל* – *שנרצחה במסיבת נובה*. סיג חלמה להקים מקום תעסוקה משמעותי לבני נוער. החלום הזה קם לתחייה כאן, ברמת הדסה – בכל יום מחדש, עם כל כוס קפה שמוגשת באהבה. ☕🐎 *שני עולמות נפגשים כאן* – סוסים וקפה, חינוך וזיכרון, שמעון וסיג. זוכרים, אבל גם ממשיכים. בוחרים בטוב. בוחרים בבני הנוער שלנו. בוחרים בחיים. 🇮🇱💛 *אנחנו מתפללים לחזרתם של החטופים, לשלומם של החיילים ולרפואתם של הפצועים.* ומודים על האפשרות לקיים רגעים כאלה – שמזכירים לנו למה אנחנו כאן. שבת שלום, בשורות טובות לכל עם ישראל🇮🇱🇮🇱🎗️🎗️

יצאנו כל המשפחה החברים לטיול לכבוד יום הולדת של סיגל עשינו 2 טיולים מדהימים באיזור הערבה וים המלח טילנו דיברנו אכלנו שתינו זכרנו

״ואהבת״ - חיבור זה מוגש כעבודת גמר לקראת התואר ״מוסמך אוניברסיטה בעבודה סוציאלית״ אוניברסיטת ת״א. עבודה זו, מוקדשת לזכרה של עו״ס סיגל לוי ז״ל. חברתי הטובה שנרצחה במסיבת הנובה במסגרת התנדבות במתן עזרה ראשונה נפשית לחוגגים. סיגי, תודה שעודדת אותי לכתיבה בחייך ובמותך. אהבת האדם שלך שזורה בין השורות הכתובות בעבודה זו ותמשיך לפעום בליבנו להנצחתך.

באחד מהימים, סיגל הקדישה שיר לצוות שלה בעבודה בביה״ס בברנקו וויס. עכשיו, בכל יום חמישי - הם עושים קבלת שבת ומקריאים את השיר הזה, ״השיר של סיגל״. ההחלטה לקרוא את השיר בכל קבלת שבת לזכרה, ממשיכה את האור שהיא הביאה איתה לעולם בצורה מלאת כבוד ואהבה, כמו סיג. להאִיר | אפרת בן שבת כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת הִיא אֵינָה יוֹדַעַת דֶּרֶךְ אֵיזֶה חַלּוֹן תִּכָּנֵס, פָּשׁוּט כָּךְ בְּטִבְעִיּוּת הִיא מַבִּינָה שֶׁכָּל תַּפְקִידָהּ הוּא לִזְרוֹחַ וּלְהָאִיר. טוֹב אִם יִנְהֲגוּ כָּךְ – גַּם בְּנֵי הָאָדָם אֵין צְרִיכִים הֵם לַחְשֹׁב מַחִיר טוֹב לְבָם. רָאוּי אִם יִתְנוּ מֵעַצְמָם לָעוֹלָם כִּי אֵין לָדַעַת בְּאֵיזֶה לֵב יִגָּעוּ וְהָאָדָם לִפְתָּע פִּתְאוֹם יִתְחִיל לִזְרוֹחַ וּלְהָאִיר אַף הוּא. כזו סיגל. מלאה באור ובנתינה שמגיעה ממקום הכי אמיתי וטבעי שיש, שמש. כל חייה היא חיפשה דרכים לעשות טוב, לגעת בלבבות של אחרים, ולהפיץ אור מבלי לחפש תגמול או הכרה. תמיד היה לה חשוב להיות שם בשביל אחרים, להקרין חום ואנושיות, ולהאמין בטוב. כמה טוב הביאה איתה לעולם וימשיך איתנו לעד. 🌞

פינת זיכרון להנצחת סיגל, בביה״ס ברנקו וויס בבת-ים שבו עבדה. ממוקמת בכניסה לבית הספר ומקבלת את פניהם של כל התלמידים. החשיבה לפרטים שמאפיינים את סיג, הופכת את הפינה לכזאת מיוחדת. ספסל אבן גדול שמעוצב בצורת שבלול (כמו הקעקוע של סיג) עם פסיפס בכיתוב ״ואהבת״ שמזוהה איתה ועם הדרך שלה כל כך. בטקס התלמידים שליוותה דיברו על כמה השפעה גדולה ומשמעותית הייתה לסיג על החיים שלהם. כמה חותם השארת בכל מי שנגעת בו סיג. כמה רגישה וטובה את וכמה הלב שלך פשוט ענק 💜

מיזם Bring Them Light בשיתוף עם מועצת עיריית תל אביב מקיים אירוע בהבימה, התיאטרון הלאומי של ישראל. במקום יתקיים טקס הכולל למעלה מ -1400 מנורות, כאשר שמו של כל אחד מקורבנות ה 7 לאוקטובר מוצמד לנורה בגבהים משתנים. כל אחד מהנופלים מייצג נשמה יפה ומוארת שאבדה באותו יום טרגי. הפרוייקט שלנו הוקם על מנת שיכירו את הסיפורים והפנים של כולם, ובניהם סיגל לוי ז״ל, שימשיכו להאיר בדרכם. באמצעות מאמץ רגיש ומשותף עם המשפחות, אנו חולקים את סיפוריהם על אהבה, אומץ, אושר והצלחה באמצעות יצירת סרטונים של חייהם. לכן גם הסיפור של סיגל יהיה זמין גם באמצעות סריקת ברקוד באנדרטת תצוגת האור. הסרטון עצמו זמין לצפייה כאן באתר בעמוד ״סרטונים״

פרויקט ההנצחה ״החברים של סיגל״ יזם יריד יד-שנייה לזכרה של סיג אהובתנו. ביריד היה ניתן למצוא בגדי ילדים, בגדים למבוגרים, משחקים לילדים, שתייה כיבוד ואפילו פופקורן שסיג הכי אוהבת. תודה לפרוייקט היקר הזה שמנציח את סיג אהובתנו מלאת הטוב וממשיך את הטוב והאור שהיא הביאה לעולם בדרכיה הרבות. סיג, אנחנו מתגעגעים אלייך!! את תמיד בליבנו.

Sigal volunteered with the Elem Foundation's "Good People" project, along with 8 other volunteers. 3 were murdered and 6 were rescued. She was a social worker who specialized in, and was so successful at, helping at-risk youth. On October 7th, when the rockets began falling, she went to help the Festival-goers to get up and run, until the Elem workers decided to escape themselves. Sigal was a french citizen. May her soul bound up in the bond of life.

מיצב פסיפס ענק, המשלב 1800 לבבות, אותן יצרו בהתנדבות עשרות נשים, מכל הקשת החברתית ברחבי הארץ. כל אחת בסגנונה האישי יצרה לב עליהם שמות הנרצחים, ולבבות פסיפס המסמלים את החטופים. כל הלבבות אוגדו ללב אחד גדול, כתמהיל של החברה הישראלית: בשכול ובשמחה. המיצב, נועד לכבד את זכרם של הנרצחים, ולהתפלל לשובם של החטופים. המיצב בוצע ע״י האמנית אורנה רג׳ינאנו ובשיתוף האמנית נירה פלד בתמיכת עיריית נתניה.

״ סיגל לוי, בוגרת בית הספר, נקטפה באיבה בשבת השחורה , בשבעה באוקטובר. צמח הסיגלית ידוע ביופיו והוא משמש כצמח מרפא. פרח זה מוענק כשי בין בני אדם לאות אהבה והוקרה. סיגל, כפרח הסיגלית, היתה ענווה ויפה בחיצוניותה ובנפשה. ואנו כחברה, אכן, קיבלנו את סיגל במלוא תפארתה ותרומתה כשי למשך לא שנים. כאמור, צמח הסיגלית שימש כמרפא וסיגל נטלה חלק ניכר בעבודתה כעובדת סוציאלית בעמותת “עלם” - עמותה לנוער בסיכון. סיגל, היוותה משענת לאחרים ודאגה למחסורם. היא נגעה בלבבות של מי שנקרה בדרכה. נועם הליכותיה וקסמה שבה את כולם.  גינת סיגל, תשמש את תלמידי בית ספר רימלט כסביבה ללמידה חוץ כיתתית. התלמידים יוכלו ללמוד בסביבה זו שיעורים במקצועות שונים: יוכלו לחקור, להנות מהטבע הקורץ, ליצור, לשחק, לצחוק, לעזור, ללמוד וגם לזכור. לזכור את מה שסיגל התבלטה בו במיוחד: לזכור את חדוות החיים, לזכור את ערך הנתינה לזכור את החשיבות בהתנדבות למען האחר. כל אלה, אנו מאמינים בבית ספר, יעזרו להם בסלילת דרכם כבוגרים משמעותיים. סיגל- נזכור אותך תמיד.״ 💜

בפסטיבל הבירה שהתקיים לזכר סיגל, ביום הולדתה ה-32 16/2/24 , הושקה בירה בשם ״Sig״ - בירה מיוחדת שיוצרה במיוחד מפרחי סיגליות, לזכר סיגל. ההכנסות ממכירת הבירה נתרמו למטה משפחות החטופים - מחווה מרגשת במיוחד כי היא כל-כך מאפיינת את סיגל - בטוב ליבה הענק, בנתינה ובתרומה לאחר בכל הזדמנות שניתן.

בית חב״ד נתניה יצרו נרות שבת לעילוי נשמתן של סיגל וניב ז״ל אשר נרצחו ב- 7/10

צוות מתנדבים, עובדי עלם לשעבר, שעבדו והתנדבו יחד עם סיגל החליטו להמשיך בעשיית הטוב שמאפיין אותה והקימו את פרוייקט ״החברים של סיגל״: אנחנו צוות מתנדבים (עובדי עלם לשעבר), בעקבות פניות של בני נוער וצעירים בתקופה הקשה הזאת לקחנו על עצמנו לצאת לפעילות בערב עם בני הנוער והצעירים, לתת להם מענה לכל נושא, להקשיב, לחבק ולתמוך. היוזמה באה גם בעקבות הירצחה של סיגל ז״ל, המנהלת האהובה שלנו בעלם, במסיבה ברעים, שהלכה להתנדב, לעזור ולעשות טוב לאנשים. אנו נמשיך את דרכה וננציח את זכרה. אנחנו - ״החברים של סיגל״, נגיע להיות עם בני הנוער ולעבור את התקופה הזאת איתם יחד.

סיגי גרה ברמת-גן במשך כמה שנים. בהתחלה עם בולי, ואחר כך עם יוסי בן זוגה וניקו הכלב שלהם. עריית רמת-גן הקימה פינות הנצחה בעיר לזכר הנרצחים במלחמה. במסגרת הפרויקט, המשפחה של סיגי סיפרה את סיפור חייה ובחרה סמל שמייצג אותה. בגינה במרחב הציבורי לבחירת המשפחה, הוקמה פינת זיכרון אישית לזכר סיג: ספסל ייחודי שיוצר ועוצב במיוחד עבור הפרויקט, שלצידו נשתל עץ שנבחר על ידי בני המשפחה. על הפסל מוצב לוח הנושא את סיפור חייה של סיג, ולצידו מוצב רמקול שמשמיע את השיר שאהבו ושבחרה המשפחה לזכרה. כך יהפכו הגינות והמרחבים הציבוריים בעיר לפינות חיות של זיכרון, חיבוק ונחמה.
 השיר שבחרה המשפחה של סיגי הוא: ״ציפור בלי שמיים״ - של אופק נחמן, שהגיעה לשיר אותו לזכר סיג במעמד הטקס. מילות השיר: כמו ציפור בלי שמיים לא יכולתי להיות לא מצאתי בי כוח שוב לקום שוב לקוות כמו סירות על המים את הים לא יכולות לחצות שמעתי קול שקורא לי אל תפסיקי לנסות כל הלילות, ירח בחלון ובלעדיך איך אפשר לישון הלוואי היית פה קרוב כל הלילות, ירח בחלון ובלעדיך איך אפשר לישון הלוואי היית פה קרוב שלא יראו בעיניים מחשבות, מחשבות עד שיגיע הלילה להחזיק את הדמעות כל הלילות, ירח בחלון ובלעדיך איך אפשר לישון הלוואי היית פה קרוב כל הלילות ירח בחלון ובלעדיך איך אפשר לישון הלוואי היית פה קרוב הלוואי היית פה קרוב

היי :) אני מוניקה והכרתי את סיגל דרך הפרוייקט קפשקה של העמותה עלם, הייתי בבטומי בגיאורגיה והייתי במסעדה יהודית וכתבתי פתק על סיגל לזכרה ושכולם ידעו איזה לב טוב היה לה האישה הזאת הייתה האור שבקצה המנהרה של ככ הרבה בני נוער מתגעגעת אליה המון ״סיג שלי, מתגעגעת אלייך בכל יום שעובר. תודה על הלב שלך, היית בשבילי העולם 💜״

החלום של סיג התגשם✨💜 ונפתחה עגלת הקפה ״סיג - קפה ומשמעות״! כל מי שנמצא פה בטוח שמע על החלום הגדול של סיג - אם זו סיג שסיפרה עליו, או דרך אירוע הסיגיפסט ומארז בירת הסיגליות שהוקדשו למען המיזם. תודה שתמכתם ורציתם יחד איתנו שזה יקרה, היום המשפחה המדהימה של סיג הגשימה לה את החלום!! מדובר במיזם חברתי שנולד מתוך חלום, אמונה ואהבת אדם. מעבר לעגלת קפה שתמיד כיף להגיע, המקום יעניק לבני הנוער שיעבדו בו הזדמנות אמיתית לצמוח, להתפתח ולבנות את עתידם - בדיוק כמו שסיג חלמה. סיגוש הרגשנו אותך איתנו. איזו אווירה טובה, אנשים טובים ועשייה מדהימה שתמיד דיברת עליה עם ניצוץ בעיניים - היום ראינו איך הכל מתגשם יחד למקום קסום ומיוחד! כמה שהחלום היפה הזה מאפיין אותך ❤️ את ממשיכה לאחד בין המון אנשים ולגרום לדברים טובים ומיוחדים לקרות✨ ☕️🥐💜☀️🌳 קפה מעולה, מאפים טובים, פיצות, מלא טבע ונערים ונערות מדהימים שמפעילים את העגלה - המון בהצלחה במקום החדש!🌸 מיקום: כפר הנוער רמת הדסה, קריית טבעון מתי אפשר להגיע: בימי חמישי בערב ושישי במהלך היום אנחנו מזמינים אתכם לבוא להנות ולהיות חלק מהגשמת החלום נפגש בקפה של סיג!🫶🏻

נערות מדהימות שסיגל הדריכה החליטו להפיץ את הטוב שלה בטיול מסע ישראלי ושלחו לנו את התמונה הזו, על רקע הנוף הכי יפה שהן מצאו. הן יצאו לטיול הזה בדיוק ביום הולדתה. סיג איזה אדם נדיר את. כמה טוב עשית סביבך. את פועמת בלב של כולם ✨❤️‍🩹❤️

@yardenco2 סיסטר מה איתך? כאן למטה מגלגלים את הבלוף לא רואים את הסוף. סיגי שלי מאיפה להתחיל.. ב6.10 האחרון התגעגעתי כל כך אז אזרתי אומץ ונכנסתי לצ׳אט שלנו בוואטסאפ, נכנסתי בוכה ויצאתי צוחקת, נקרעת מצחוק איזה בנאדם חיובי אכפתי ושמח היית וכמה כיף היה לנו. בשיחה האחרונה שלנו שלחת לי ״יאללה עוד קצת וזה מאחורייך״ כשדברתי איתך על המחקר. ב7.10 סיימתי לכתוב אותו. קראתי למחקר ״ו א ה ב ת,, והקדשתי אותו לזכרך. אחר כך הלכתי לעשות קעקוע שיזכיר לי להשאר טובה ואוהבת- נוכח כל הרע שמסביב, כמו שאמרה בשבעה אחת השורדות מעל״ם שהיו איתך במסיבה. יש עוד כל כך הרבה להגיד, אבל את הרי רואה מלמעלה הכל. תמשיכי לבוא לבקר בדמות פרפר לבן. הגר עוד שניה משתכנעת שאת באמת יושבת על ענן אוכלת פופקורן ויודעת הכל על כולם, כמו תמיד. נתראה. ירדי

@bringthemlight_oct7 ״אנחנו מבקשים לכבד כל אחד ואחת מהנשמות היפות שאבדו, את הנשים והאנשים שחיו חיים עשירים ומשמעותיים. את צחוקם, את אהבתם ואת כבודם. הם ראויים להיזכר עם שפע של אור וחום.״ ״המיזם לזכר קורבנות המלחמה כולל שני חלקים. אנדרטת האור בכיכר הבימה, עם למעלה מ 1,600 נורות שמייצגות את החיים שאבדו. פתוחה עד ה31 לאוקטובר. חלק שני, מיזם סרטוני ההנצחה - בשיתוף המשפחות נאספו רגעים וזכרונות של היקרים להם, על רקע שירים שאהבו. כל סרטון הוא מחווה אישית המבקשת להנציח את הרגעים המרהיבים בחייהם של האהובים שחייהם נלקחו מוקדם מדי. מטרת המיזם להבטיח שזכרם של היקרים, ימשיך להאיר גם בליבם של מי שלא הכיר אותם - הסרטונים ישארו זמינים בחשבון האינסטגרם של המיזם. במקום ניתן לסרוק ברקוד ולהגיע לסרטונים של כל היקרים שנלקחו מאיתנו וימשיכו להאיר לעד.״ In Loving Memory of Sigal Levy Massacred 7/10 Nova Festival Isreal “ Black Saturday Terrorist Massacre “

כחלק מתהליך הנצחתם של מתנדבי "אנשים טובים", סיגל, ליאור ויונתן ז"ל, נטענו 18 עצים ביער בארי המתחדש. 18 עצים שיגדלו, יפרחו, יעניקו צל לחוגגים ומטיילים ואפילו יעזרו מפני זיהום האטמוספירה. מתגעגעים אליכם. החברים בעלם.

ערכה מצילת חיים מוקדשת לעילוי נשמת סיגל לוי ז״ל אישה טובה ולעילוי נשמת הכבאי רס״ר רועי משה ז״ל שנרצחו בשמחת תורה כ״ב בתשרי התשפ״ד 07.10.23 למען קירוב לבבות ואחדות בעמ״י

במסגרת פרוייקט ״החברים של סיגל״ יצאנו לחלק משלוחי מנות לכבוד חג הפורים בשכונה💃🏼🕺🏼 תודה רבה לבית ספר ״מו״ר״ במודיעין-מכבים-רעות על התרומה הנדיבה. משה הלוי בית הספר העל יסודי - מכבים רעות "מור" #חגפוריםשמח #החבריםשלסיגל #נתינה #גרעיןמעשה

מערך שיעור בנושא ״התנדבות ונתינה״ שמועבר בביה״ס היסודי בו סיגל למדה. השיעור מוקדש לזכרה, בו התלמידים זוכים להכיר את האדם שסיגל הייתה, על הסיפור שלה, על הערכים שהובילו אותה בחיים ואיך הם יכולים לאמץ אותם לחייהם. התלמידים דנים בנושאים: - מה היא נתינה? - דרכים בהם נתינה באה לידי ביטוי - מה היא התנדבות? סוגי התנדבות שקיימים - היכרות עם גופים התנדבותיים בישראל - עמותת עלם - חשיבה מצד התלמידים איך הם יכולים ליישם התנדבות ביום-יום תודה לביה״ס רימלט, על היוזמה המרגשת הזו. על כך שאתם דואגים שהתלמידים יכירו את הסיפור של סיגל ואת האדם המדהים שהיא הייתה, על כל הטוב שסיגל עשתה במהלך כל חייה לכל מי שסובב אותה, וכך התלמידים יוכלו לקחת השראה מסיגל. גם סיגל בדרכה האמינה מאוד בחינוך ילדים ונוער, כדרך לעיצוב החברה הישראלית עם ערכים של נתינה ועשיית טוב.

״ סיג היא האדם הכי חברותי ונעים שהיה בעולם הזה. מאז שהיא ילדה קטנה היא תמיד הייתה טובה בלהקשיב, היא הייתה מוקפת בחברות ואהובה בזכות זה שהיא תמיד תפסה את האדם שמולה כשווה לה. היא הצעירה מבין 4 ילדים של אני ומיקי. למיקי יש 10 אחים ולכן המשפחה מאוד מאוד גדולה. המשפחה תמיד הייתה מאוד קרובה וסיג תמיד הייתה מהאנשים במשפחה שמחברים את כולם. תמיד בקשר עם כל הדודות, עושה בייביסיטר לבני דודים ואחר כך כמובן שגם לאחיינים שלה (יש לה 5 אחיינים). סיג תמיד עבדה עם נוער, כבר בתיכון הייתה ממש פעילה במכבי צעיר והדריכה וגם אחרי הצבא שהתחילה להתנדב בעלם. אחר כך גם המשיכה ללימודי עבודה סוציאלית בבאר שבע כשתמיד המיקוד היה עבידה עם נוער בסיכון. היא הייתה כל כך טובה בזה כי היא תמיד דיברה איתם בגובה העיניים, היא הצליחה להתקרב לכל מי שהגיע אליה כי היא לא שפטה אותם והצליחה לתת להם תחושה של אחר משמעותי. אחרי התואר היא עבדה במרכז לנערות בסיכון ואז חזרה לעבוד בעלם. סיג אהבה לטייל בעולם, שום דבר לא הפחיד אותה, היא עשתה סקי וטרקים ואף פעם לא התלוננה על שום דבר. כשהיא הכירה את יוסי בן זוגה (הארוס שלה) מיד זה נהיה רציני, היא הייתה כל כך מאושרת שסוף סוף היא מצאה את מה שהיא חיכתה לו כל החיים והם היו אמורים להתחתן בינואר האחרון🥹 סיגל אימצה את ניקו, הכלב המושלם, שהיה כמו הילד שלה והיא הייתה מאוהבת בו. בסוכות סיג החליטה לנסוע להתנדב במסיבת הנובה במסגרת הניידת של עלם “אנשים טובים” שנותנים מענה חירום לאנשים במצוקה שצריכים אוזן קשבת ב7.10 היא הייתה עד הרגע האחרון בליווים עם מבלים מהמסיבה וכשהבינו שצריך להתקפל כבר היה מאוחר. סיג נרצחה ממש ביציאה מהניידת כשהמחבלים כבר היו באיזור ולצערי היא לא הצליחה לברוח. תודה ענבר שהכרת לי את סיג. הלוואי שהייתי יודעת להיות קצת יותר כמוה, הלוואי שכולנו היינו יכולים, ללכת עם הלב שלנו פתוח, אפילו רק קצת יותר, לזכרה. תודה על הזכות ליצור בובות עבור האחיינים של סיגל, ולשמוע את הסיפור הזה, ולהיות לרגע חלק ממנו. ״

וידאו ״גינת סיגל״

ביהס ״ אלדד״ קיים יריד קהילתי ״גבורה ישראלית״ לזכרה של סיגל ובוגרי ביה״ס שנפלו ונרצחו במלחמה

המועצה הישראלית להתנדבות מציעה מסלולי התנדבות שונים כדי להמשיך את דרכה הטובה של סיגל. בלינק הבא: https://ivolunteer.org.il/volunteer

צוות מתנדבים, עובדי עלם לשעבר, שעבדו והתנדבו יחד עם סיגל הקימו את פרוייקט ״החברים של סיגל״: לקראת החורף הכנו מרק חם ברחובות רמלה, ולבשנו חולצות חדשות ומחממות. פגשנו את הנערים שהולכים ומתרבים לעוד ערב מהנה וחורפי אבל חם ונעים🙏🏻 הכיתוב על החולצה הוא כדי להנציח את זכרה של סיגל לוי שהתנדבה עם נוער והייתה המנהלת של עלם באיזור רמלה-לוד ונרצחה במסיבה ברעים. אנחנו ״החברים של סיגל״ נמשיך לצאת לרחובות ולהמשיך את עבודתה לפגוש נערים שיחממו את ליבנו ונשתדל לחמם את ליבם במרק טעים ובאווירה טובה💜