זכרונות וחוויות

סיגי, איזה יום מוזר והזוי היה היום- כמו שהיית נוהגת להגיד. מצד אחד הגענו בשביל להכין אריזות בירה עם השם שלך ממותג שכולם יכירו את הסיפור שלך בכל מקום שרק אפשר. ומצד שני מה קשור!?!? מה קשור שאת לא היית שם ומה קשור שאשכרה ישבנו וארזנו בירות עם השם שלך? את היית צוחקת עלינו ונבוכה מכל הסיפור, אני כל הזמן חיפשתי אותך אולי תופיעי ותכנסי בדלת ותגידי מה אתם עושים!? אתם צריכים עזרה!? הגעתי! היו לא מעט רגעים באריזה שהסתכלתי על השם שלך על המדבקה שעליה כתוב הסיפור שלך וזה פשוט לא נקלט זה לא נתפס שאת לא תחזרי שלא אראה אותך יותר! שתדעי ששמחת החיים שלי כבר אינה, את היית הבן אדם הכי אופטימי, מצחיק, יפה ואהוב שהכרתי. אני אמשיך להפיץ את הטוב שלך בכל מקום שאלך ואדבר עלייך שיכירו אותך שידעו כמה טוב עשית לאנשים וכמה טובה את! אני הולכת בגאווה שאת חברה שלי ואיזה זכות הייתה לי, תודה על כל השנים של החברות שלנו, אני זוכרת אותך מאז שאני זוכרת את עצמי. תודה סיגי שלי, אני אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת הכי בעולם שזה כואב בלב. את חסרה לי בכל סיטואציה ביום ומחכה שתופיעי לי בחלום או איפשהו שלך, אילוז ❤️

תנועת הנוער ״מכבי-צעיר״ בה סיגל הדריכה, יצרה ספר זיכרון תנועתי לכבוד יום הזכרון 2024 לזכר הבוגרים שנפלו במלחמה. הספר מרכז זכרונות ורגעים של חניכים וכך כתב חניך בתנועה שהכיר את סיגל: ״ סיגל לוי סיגי הייתה שנתיים מעליי בתנועה.. ושכנה שלי בבניין הציוד לאורך כל חיי. החיים הפגישו אותנו במכבי, בבית-ספר, במגמת קולנוע ובעבודה אחרי הצבא.. בכל אחת מהמסגרות שהכרתי את סיגל היא פשוט הייתה היא - כיפית, מצחיקה, כזאת שאף אחד לא יכל להתעלם מהנוכחות שלה.. מלאת רוח שטות, קלילות וגם רצינות כשצריך. סיגי עם הטוסטוס הורוד והאנרגיות המתפרצות. רק רצתה לעשות טוב לעולם ונלקחה בטרם עת. הלב שבור. ״

סיגו, את התמונה הזאת העלת לפייסבוק שלך וכתבת ״תמונה שצריך למסגר ❤️ תודה לכן על חברות של שנים ועל חוויות שלא נגמרות 😘״ זאת הייתה שנת קורונה, בתקופה שממש לא יצאו מהבתים. אנחנו החלטנו להפתיע אותך ביום ההולדת, אז חלק מהבנות באו אלייך לדירה וחלק עלו בשיחת וידאו והיה הכי מצחיק בעולם!! כמה היית מופתעת כשפתחת את הדלת, לראות אותנו שם.. עם החיוך הנבוך שלך והצחוק המרוגש. שיחקנו ״קהות על סיג״, שתינו יין והיה הכי כיף בעולם. כזאת את סיגי, היחידה שגורמת לנו להתעקש להיות ביחד ולחגוג איתך גם בימים הזויים שבהם חגגו עם משלוחים לבתים. אוהבות אותך עד אין סוף סיגי שלנו, ונמשיך לחגוג לך ביחד לעד!!!!!

סיגי איזה פסטיבל וואו, באמת שאם היית שם ומבינה שכלללללל זה בשבילך היית נבוכה ברמות מוגזמות ומבקשת מכולם ללכת ושממש לא צריך, שטויות גם ככה גשם ממש בחוץ.. אל תבואו.. וואו סיגי. תמיד ידעתי כמה את בן אדם מיוחד, אהבתי אותך אהבה אמיתית מכל הלב ותמיד נתת לי להרגיש הכי אהובה וחשובה בענייך. היה לי תמיד מצחיק איתך ברמות והרגשתי הכי בנוח איתך בעולם. הפסטיבל חידד לי את ההבנה לכמה אנשים נכנסת ככה ללב, עם כמה אנשים הזלתי דמעה על החיסרון שלך. אין לך מושג מאיזה מסגרות בחייך אנשים הגיעו. אפילו מעגל שני ושלישי של חברים של חברים כי כולם הכירו אותך ולכולם נכנסת ללב עם הפשטות שלך. תמיד מתחברת לכולם, וכולם אוהבים אותך. אני מודה שאני עדיין מסרבת להבין/לעכל/להאמין שאת לא פה. חשבתי שהאירוע יעזור, אבל סף ההכחשה נשאר עדיין גבוה. זה פשוט לא יורד. תזכרי תמיד שאהבתי אותך מכל ליבי, ותדעי שתמיד אוהב ותמיד תהיי בליבי בכל דבר שאעשה מתגעגעת ברמות שאין מילים לתאר.

סיג שלנו בחרתי להעלות תמונה מאוסף הסלפי שלנו כחבורה כמו תמיד בזמן חגיגה של יומולדת לאחת מאיתנו.. מחר נגיע לחגוג שוב יומולדת ושוב יהיה סלפי חברות. את לנצח איתנו בכל תמונה, בכל חוויה פשוט בהכל. אוהבת אותך ומתגעגעת כל כך. חיבוק ענק מלאך שלנו. 💔

סיגו! קשה לכתוב עלייך בלשון עבר.. אנחנו נמשיך להיות מאוחדות ולעשות את הדברים שהיית עושה כדי להרגיש אותך איתנו! חלק ממך היה רוח ההתנדבות ולכן אנחנו כחבורה הלכנו לקטוף לימונים.. את השראה להמון אנשים כמה אפשר ללמוד ממך רק דברים טובים.. תודה על השנים האלו אני אוהבת אותך כל כך ❤️

סיגו שלי זה לא נתפס.. הגעגוע אלייך הולך וגדל, כמה את חסרה. הבן אדם עם הלב הרחב בעולם.. תמיד הבאת איתך לכל מקום אור וצחוק שהם רק שלך.. ועכשיו את כל-כך חסרה כאן. כל מי שפוגש בך מיד נפתח בפנייך ובפני הטוב שבך סיגו. אפשר לדבר איתך על כל נושא שבעולם ולצחוק על הכל. אכפת לך מכל אדם שאת מכירה ואת לא מוותרת על אף אחד. את תמיד מתעקשת להבין ולדעת הכל כדי לעזור ולעשות טוב, כי באמת חשוב לך. כמה טוב אפשר ללמוד ממך. לכמה אנשים עזרת בדרך הטובה והמיוחדת שלך ונכנסת להם עמוק ללב.. לכל מקום שאת מגיעה אליו אוטומטית יותר כיף, בכל סיטואציה. הכי אמיתי, הכי חופשי. סיג.. את כל כך חסרה כאן. כל מי שמכיר אותך מבין עד כמה את פשוט את. באמת הכי מיוחדת. תודה על כל השנים לצידך סיגו. על כל מה שאת עבורי ולנצח תהיי. האור והטוב הנדיר שבך, הצחוק המושלם שלך והלב הרחב שלך ימשיכו ללוות אותנו תמיד. את תמיד איתנו סיג. לנצח אספר על האדם המדהים שאת, על הדרך הטובה שלך ועל חברת האמת שאת. את תמיד איתי בכל דבר שאעשה ולכל מקום שאליו אלך. אני אוהבת אותך עד אין סוף סיגו ומתגעגעת אלייך כל כך ולעד. ❤️

סיגו שלנו, חברת אמת שלנו. החלטנו להכין צמיד לכבודך, בכתב ידך, שנלקח במיוחד מתוך דברים שכתבת ונחרט עם הכיתוב ״תמיד איתך״ כדי שתדעי שאת תמיד תמיד איתנו, ואנחנו תמיד תמיד איתך. בכל דבר שנעשה, שנחווה - את תמיד תהיי איתנו כי אין דבר כזה שקורה משהו שאת לא יודעת עליו!!! וכך זה ימשיך. אנחנו אוהבות אותך לעד, מתגעגעות אלייך כל-כך.. תודה על חיים שלמים של חוויות משותפות, צחוקים שיש לנו רק איתך, סיפורים שלנו שנספר לעד, על החברה המדהימה שאת, על כל הדברים שלמדנו ממך, על הטוב שהפצת סביבך תמיד ועל כל הרגעים בהם אנחנו מרגישות ויודעות שאת איתנו. תמיד קראנו לך ״הדבק של החבו״ כי את תמיד זו שדאגה לאחד אותנו, גם בתקופות הכי עמוסות את זו שדאגה לעורר אותנו שנעצור לרגע ונפגש, לקפה, לפיקניק, לערב ביתי. סיג שלנו.. זה עדיין לא נתפס.. ועדיין לא הגיוני... הגעגוע אלייך רק הולך וגדל ואת כל כך חסרה כאן...💔 תדעי שאת תמיד תשארי הדבק של החבו - אנחנו מבטיחות לך. אוהבות אותך לנצח נצחים ותמיד איתך.❤️ טומי - תודה לך על צמיד בעבודת יד מלאה ברגישות, כישרון ואהבה.

סיג שלי יש את הסיפורים או הסרטים על החברות הכי טובות? אלה שתמיד עושות הכל ביחד ולא נפרדות? אז ככה אני וסיג שלי🤍 החברות הכי טובות מאז שאני זוכרת את עצמי ועוד מלפני.. תמיד גרנו באותו הבניין, היינו יחד בגן ואז גם באותה הכיתה, באותם החוגים ובתנועת נוער, אילת בגיל 16, חו"ל אחרי י"ב, הצבא קצת הפריד בניינו אבל אז ישר חשבנו הלאה ותכננו את הטיול הגדול יחד, חסכנו כסף באותה עבודה לפני דרום אמריקה, טיילנו 7 חודשים יחד ולא נפרדנו אפילו לא ליום אחד, אח"כ טסנו להודו ואז גם גרנו כמה שנים טובות יחד (תל אביב ואז רמת גן...) עד שכל אחת מאיתנו הכירה בן זוג, למרות שחשבנו שאנחנו הכי טובות יחד.. אז כן, הסיפור שלנו הוא כמו בסרטים של החברות הכי טובות אבל הוא המציאות שלנו, והיו לנו עוד כל כך הרבה תוכניות יחד.. תמיד היינו אומרות שאיזה כיף לנו שיש לנו אחת את השניה ויש לנו את הקשר המיוחד הזה שלנו. ידענו להעריך אותו וידענו שאין כזה, אולי רק בסרטים.. תמיד כשהיינו קצת מרימות את הקול היית מדגישה שאנחנו לא רבות, אנחנו מתווכחות וזה הצחיק אותי כי לי זה לא באמת היה משנה, ידעתי ששתי דקות אח"כ כבר נכנס להתקף צחוק ממשהו אחר.. סיג שלי אני לא יודעת איך להגדיר את מה שאת בשבילי כי לא קיים דבר כזה.. כל מי שמכיר אותי, מכיר אותך, מאז ומתמיד היינו סיגל וענבל או סיגי ובולי. אני יכולה להבטיח לך שגם עכשיו ועד הנצח כל מי שמכיר אותי, יכיר גם אותך. יכיר את החברה המיוחדת שאת, ידע על כל הטוב שעשית לעולם הזה וכל הרוע שנקלעת אליו של אותו ה-07.10 הארור. איך החיים משתנים ברגע בלי שום הכנה מוקדמת.. כל הזמן היינו אומרות שאנחנו לא מדמיינות את החיים שלנו אחת בלי השניה וחשבנו על זה שכשנהיה גדולות נגור באותו הבניין, דלת מול דלת עם המשפחות שלנו. אבל עכשיו, אני לא מצליחה להבין איך באמת החיים שלי מתקיימים כשאת לא כאן.. זה לא הגיוני איך הלכת דווקא ברגע שעשית כל כך הרבה טוב. הלכת להתנדב במסיבה כחלק מפרויקט "אנשים טובים" ולעזור לנוער, לתת להם מרחב בטוח למי שלא טוב לו.. את עזרת והיית שם בשבילם עד הרגע האחרון.. סיג שלי תודה על כל הטוב שהבאת איתך לעולם, הסבלנות, הסובלנות וקבלת האחר, תודה על החברה הטובה שאת עבורי ועבור עוד הרבה אחרים, תודה על הצחוק והכיף שתמיד ליווה כל דבר שעשית, על הקרן שמש שאת, תודה על רגעים בלתי נשכחים שהם רק שלך ושלי, תודה על החיים שלנו יחד שלא ממשיכים עוד.. אני אוהבת אותך ואוהב אותך לנצח נצחים, תמיד ולתמיד את איתי לכל מקום שאלך.

סיגי את דוגמא ומופת לנתינה ללא גבולות ליבך הטהור וחיוכך הקסום ילווה את זיכרוני לעד ❤️